* לקראת המחזור הבא סגל המרצים ישתנה ובהתאם לכך דף זה יעודכן. הרשימה הבאה היא של מרצים של תוכניות 2010 ו2011

דן בן דוד

פרופסור דן בן דוד הוא מנכ”ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, חבר סגל החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז לחקר מדיניות כלכלית (לונדון). הוא סיים לימודי דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, היה עמית מחקר בסוכנות האמריקנית הלאומית לחקר הכלכלה ושימש יועץ לבנק העולמי ולארגון הסחר העולמי. תחומי מחקריו נוגעים למאקרו-כלכלה, סחר בינלאומי והשפעתן ההדדית של כלכלה ומדיניות ציבורית. בשנת 1999 החל בן דוד לחקור את ההשלכות ארוכות הטווח של מדיניות ממשלת ישראל על טיב חייהם של הדורות הבאים בישראל. בשנת 2000 הוא מונה לצוות לתכנון עדיפויות לאומיות בתחום הכלכלי-חברתי עבור משרד ראש הממשלה. בשנת 2004 הוצגה על ידו “תוכנית המתאר לשיפור מצב התעסוקה בישראל”. בינואר 2006 נענה בן דוד לבקשת ראש ממשלת ישראל אריאל שרון והצטרף למפלגת “קדימה”. פרקי מצע המפלגה בנושאי חברה וכלכלה נכתבו על ידו והוא מוקם במקום ה-34 ברשימת המפלגה. ניתן למצוא מידע נוסף אודותיו דרך אתר הבית שלו: http://www.tau.ac.il/~danib/index.html

איציק ברזין

ד"ר יצחק ברזין, הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לממשל ע”ש לאודר במרכז הבינתחומי הרצליה. ברזין נכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של TIME MAGAZINE לשנת 2008. בנוסף, הוא מדען עמית במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), בעל 12 פטנטים בינלאומיים בתחומי גידול האצות להפקת דלק, והוא זכה במענק של 70 מיליון דולר מטעם הממשל האמריקאי להוביל פרויקט חלוצי להפקת דלקים מתחדשים. ברזין סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון ואת פוסט הדוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) בשיתוף סוכנות החלל האמריקאית (NASA). ברזין הוא מרצה מבוקש בנושאי הטכנולוגיה, העסקים והמדיניות בתחום האנרגיה והסביבה, בכנסים רבים בישראל ובארה”ב.

פיטר ברקוביץ’

ד"ר פיטר ברקוביץ’ הוא עמית בכיר ע”ש טד ודיאן טאוב במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. הוא סיים לימודי דוקטורט במדע המדינה ודוקטורט במשפטים באוניברסיטת ייל (Yale), מ.א. בפילוסופיה באוניברסיטה העברית וב.א. בספרות אנגלית ב Swarthmore College. ברקוביץ’ מכהן כיו”ר כוח המשימה של מכון הובר לענייני בטחון לאומי ומשפטים וכיו”ר-משותף של כוח המשימה של מכון הובר בסוגיות הסגולות הטובות (Virtues) של חברה חופשית. ברקוביץ’ נכלל בין המייסדים והמנהלים של “תוכנית ישראל לממשל חוקתי (Constitutional Government)”. הוא כיהן כיועץ בכיר למדיניות חוץ במערכת הבחירות של ג’וליאני (2008). בנוסף, ברקוביץ’ שימש כיועץ בכיר במועצה הנשיאותית לביו-אתיקה. הוא פרסם שני ספרים בהוצאת הרווארד ופרינסטון, ערך חמישה ספרים נוספים בהוצאת הובר, והוא משמש כיום כעורך ראשי-משותף של סדרת ספרי הובר בפוליטיקה, כלכלה וחברה. ברקוביץ’ פרסם מאות מאמרים, סקירות ומסות בירחונים ועיתונים מובילים בעולם. הוא לימד משפטים ומשפט חוקתי בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג’ורג מייסון ומחשבה מדינית במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת הרווארד, ניתן למצוא מידע נוסף אודותיו דרך דף הבית שלו: http://www.PeterBerkowitz.com

רות גביזון

פרופסור רות גביזון היא פרופסור בקתדרה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, פרופסור אורח בבתי הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת USC ומשפטנית בולטת בישראל. גביזון למדה באוניברסיטה העברית משפטים, כלכלה ופילוסופיה, וסיימה בהצטיינות יתרה לימודי מוסמך למשפטים. ב-1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט, מאוניברסיטת אוקספורד. היא חברה מייסדת של האגודה לזכויות האזרח בישראל משנות ה-70. שימשה בתפקיד יו"ר האגודה, והייתה נשיאת האגודה בשנים 1996-1999. בנוסף גביזון היא עמיתת מחקר במכון ון-ליר בירושלים, הייתה חברה במכון ירושלים לחקר ישראל, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ויושבת ראש הוועדה האקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם. לקחה חלק בוועדות ציבוריות וממלכתיות שונות ובהן: ועדת כהן להגנת הפרטיות, ועדת קלוגמן לפרטיות במאגרי מידע ציבוריים, ועדת שמגר בסוגיית היועץ המשפטי לממשלה, ועדת צדוק לחוקי עיתונות, ועדת דברת (ממנה התפטרה בטענה שמסקנותיה נקבעו מראש). בשנת 2006, מונתה לחברה בוועדת וינוגרד שבדקה את אירועי המערכה בלבנון. בשנת 2005 הקימה את מרכז מציל"ה ומאז היא מכהנת בתפקיד הנשיאה. ב-2002 פרסמה, יחד עם הרב יעקב מדן, את אמנת גביזון- מדן, שמהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות על כל חלקי הציבור בישראל. ייחודה של האמנה הוא בכך שהיא מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה, מועצות דתיות ועוד.  בשנים 2004-2005 שימשה יועצת בכירה ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מיכאל איתן, בנושא התהליך החוקתי, ובעיקר בהכנת פרק עקרונות היסוד של החוקה.

גידי גרינשטיין

גידי גרינשטיין הוא המייסד והמנכ"ל של מכון ראות, אשר מהווה מודל ארגוני חדשני לחשיבה בתחומי המדיניות הציבורית. המכון תומך בזמן אמת בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים של ממשלת ישראל. המכון, שהוקם בינואר 2004 ויושב בתל אביב, הינו מוסד ללא כוונת רווח וללא הזדהות פוליטית. גידי החל את שירותו הציבורי כקצין בדרגת סרן בחיל הים, משם המשיך למשרד ולשכת ראש הממשלה, אהוד ברק, כמזכיר צוות המשא ומתן לשיחות על הסכם הקבע בין ישראל ואש"ף (1999-01). הוא המייסד של קבוצת "יסודות" המובילה רפורמות לשינוי הממשל בישראל, הוא חבר בקבוצת "קול-דור", וחבר-מייסד של קבוצת "ישראל 2025 – תרחישים להתפתחויות עתידיות". גרינשטיין הוא בוגר בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסטית הרווארד מטעם קרן ווקסנר (2002) ובעל תואר ראשון בכלכלה (1991) ומשפטים (1998) מאוניברסיטת תל- אביב.

מייקל דוראן

ד"ר מייקל דוראן הוא מרצה אורח באוניברסיטת ניו-יורק (NYU). הוא השלים את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. דוראן הוא מומחה ביחסים בינלאומיים במזרח-התיכון ובעל רקע נרחב הן באקדמיה והן בממשל האמריקאי. דוראן פיתח עניין מיוחד ביחסיים הבין-מדיניים של ארה”ב ומדינות ערב וביחסי הכוחות הפנימיים והחברתיים במדינות ערב והוא כתב מגוון מאמרים ופרסם ספר בנושא. בין כתלי האקדמיה, דוראן החזיק במספר משרות ב- Princeton University ו- University of Central Florida. בממשל האמריקאי, דוראן כיהן כדירקטור בכיר במועצה לביטחון לאומי בארה”ב והיה המשנה ליועץ מזכיר ההגנה של ארה”ב.

יחזקאל דרור

פרופסור יחזקאל דרור הוא פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר באקדמיה הבינלאומית למדעים ובאקדמיה האירופית למדעים, נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי (מייסודה של הסוכנות היהודית). הוא מחשובי המפתחים של מדעי המינהל ותורת המדיניות בעולם. בין תחומי מומחיותו: תהליכי החלטה, תכנון מדיניות, מדינאות, רפורמות של הממשל, תורת הביטחון ומדיניות העם היהודי.
דרור החזיק עשרות משרות אקדמיות בארה”ב ובאירופה, בין היתר באוניבריסטת הרווארד וברלי, תאגיד ראנד, מרכז וודרו ווילסון בוושינגטון, ומשרות בלונדון, ברלין ומאסטריכט. בין תפקידיו האקדמיים בישראל, דרור היה ראש המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים, יושב ראש המועצה האקדמית של המכללה למינהל, ראש מדור אסטרטגיה במכון דיוויס וחבר ועדת המינויים העליונה באוניברסיטה העברית.

יורם חזוני

פרופסור יורם חזוני הוא מייסדו ונשיאו לשעבר של מרכז שלם, ומשמש בו היום כפרובוסט, מנהל המכון לפילוסופיה, מדינה ודת (PPR), עמית בכיר ועורך עמית ב”תכלת”. הוא מחברם של הספרים The Dawn: Political Teachings of the Book of Esther (הוצאת שלם, 1995) ו- The Jewish State: The Struggle for Israel’s Soul (New Republic/ Basic Books, 2000). מאמריו פורסמו בעיתונים ובכתבי-עת שונים, לרבות ניו יורק טיימס, ניו רפבליק, קומנטרי והארץ. חזוני הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת פרינסטון ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רטגרס. חזוני שימש חבר המשלחת הישראלית לוועידת השלום במדריד.

אלכסנדר יעקובסון

ד"ר אלכסנדר יעקובסון הוא מרצה בכיר בהיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד לתואר ראשון, שני ודוקטורט. את לימודי פוסט הדוקטורט השלים יעקובסון באוניברסיטת קלן. יעקובסון מפרסם באופן תדיר מאמרי דעה בעיתון הארץ, עיתון ווסטי ובעיתון מעריב. הוא היה עוזר פרלמנטרי ויועץ פוליטי לשר אמנון רובינשטיין בין 1987 ו- 1994, פעיל במפלגות שינוי ומרצ וחבר הנהלת מרצ עד שנת 2000. יעקובסון כתב שלושה ספרים בנושאי העת העתיקה, הלאומיות והציונות.

אסא כשר

פרופסור אסא כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, וזוכה פרס ישראל. הוא מומחה בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי. כשר הוא ממחברי רוח צה”ל. כשר למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית ובשנת 1971 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. כשר חיבר כמאה וחמישים פרסומים מדעיים, ייסד את כתב העת הבינלאומי “Philosophia” – הרבעון הישראלי לפילוסופיה, והוא עורך אותו למעלה משלושים שנה. כמו כן הוא מכהן כעורך מדעי הרוח של המהדורה השנייה של “האנציקלופדיה העברית”. היה בעל טורים קבועים בעיתונים “מעריב” ו”תל אביב”.

משה מאור

ד"ר משה מאור מכהן כפרופ’ חבר בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד הקתרה למינהל ציבורי ע”ש משפחת וולפסון. תחומי התמחותו כוללים פוליטיקה בירוקרטית; רפורמות במנהל הציבורי, ופוליטיקה השוואתית. פירסם וערך ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת מהמובילים בעולם ובהם הספרים חסמי כניסה לפוליטיקה הישראלית (עם גדעון דורון, הוצאת רמות 1989), דרך הימין החברתי (הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז מורשת מנחם בגין, 2004); Parties and Party Systems: Comparative Approach and the British Experience (London: Routledge, 1997); Parties, Conflicts and Coalitions in Western Europe: Organizational Determinants of Coalition Bargaining (London: Routledge and LSE, 1998); Comparative Public Administration (Dartmouth, 1999); Parties, Elections and Cleavages: Israel in Comparative and Theoretical Perspective (Frank Cass, 2000); Developments in Israeli Public Administration (Frank Cass 2002).

יהודה מירסקי

ד"ר יהודה מירסקי הוא בוגר ישיבת הר עציון והוסמך לרבנות בירושלים. בעל תואר ראשון בספרות "מישיבה יוניברסיטי" ותואר במשפטים מאוניברסיטת ייל, שם היה חבר מערכת של  Yale Law Journal   ומחקר שכתב צוטט על ידי בית משפט העליון של ארה"ב. כמו כן הוא בעל תואר דוקטור בחקר הדתות מאוניברסיטת הרווארד. ד"ר מירסקי עבד בוושינגטון כפרלמנטר לסנטור בוב קרי וכעוזר מחקר לסנאטור אל גור, ניהל את מחלקת הפרסומים של מכון ושינגטון לחקר מדיניות המזרח-התיכון, ומונה על ידי ממשל קלינטון לשרת במשרד החוץ של ארה"ב שם כיהן כיועץ מיוחד באגף לדמוקרטיה וזכויות האדם. הוא חיבר מאמרים רבים על פוליטיקה, תרבות ותיאולוגיה ופרסם במספר כתבי עת, ביניהם "האקונומיסט" וה "ניו רפובליק."  הוא חבר מערכת של כתב העת "ארץ אחרת" ועורך כבוד של "ג'רוזלם רפורט." לאחר הפיגועים במרכז הסחר העולמי ב 11 בספטמבר הוא שרת במרכזי טיפול לנפגעם ומשפחותיהם מטעם הצלב האדום  במיו-יורק. פה בארץ הוא ההשתתף שנתיים בתכנית לתמיכה רוחנית במרכז הרפואי שערי צדק. הוא יושב בוועד המנהל של תנועת "ירושלמים". הוא עורך בכיר בעתון המקוון Jewishideasdaily.com ועמית במכון ון ליר ובמכון לתכנון מדיניות עם יהודי. נושאי המחקר שלו הם הגות פוליטית וחברתית, חקר הדתות ומחשבת ישראל. בימים אלה הוא כותב ביוגפריה אינטלקטואלית של הראי"ה קוק.

יוסי קופרוסר

תת-אלוף (מיל.) יוסי קופרוסר הוא המשנה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין במשך 5 שנים עד יוני 2006. קודם לכן שירת במגוון תפקידים בחיל המודיעין, ובכלל זה קצין המודיעין של פיקוד מרכז (1998-2001). לאחר שחרורו ועד יולי 2009 היה סגן נשיא בחברת הייעוץ הביטחוני GCST. לאחר שרותו הצבאי פרסם מספר מאמרים בנושא מודיעין, מזה"ת וביטחון.  הוא מומחה במאזן הכוחות האסטרטגי במזרח התיכון וביחסי ישראל ומדינות האזור.

קימי קפלן

קימי קפלן מלמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ומשמש עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים. תחום העניין המדעי שלו הוא היסטוריה דתית במאות ה-19 וה-20, והנושאים בהם הוא עוסק הם הזרמים הדתיים בחברה היהודית, הדרשה וספרות הדרוש ודת עממית. בשנים האחרונות הוא מתמקד בחקר החברה החרדית בישראל ובאמריקה במאה העשרים. ב-2007 ראה אור ספרו בסוד השיח החרדי, וב-2009 פורסם קובץ שערך עם נורית שטדלר שכותרתו מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל: אתגרים וחלופות. כעת הוא מתחקה אחר תולדות חייו ופועלו של עמרם בלוי (1974-1894), מייסדה של נטורי קרתא ומנהיגה הראשון.

שמואל רוזנר

מר שמואל רוזנר הוא עיתונאי במערכת הג’רוזלם פוסט, עיתונאי אורח עבור ה- Slate, The New Republic וה- Commentary Magazine, ומרצה אורח ב- Boston University’s school of journalism, American University in Washington ואוניברסיטת ת”א. שמואל מומחה במדיניות ארה”ב ובפוליטיקה האמריקאית, והוא מרואיין קבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה. בין השנים 2005 ו-2008, ממושבו בוושינגטון, רוזנר היה שליח עיתון “הארץ” בארה”ב. במשך למעלה מעשור, רוזנר סיקר וכתב מאמרים, טורי דעה וכתבות רבות על הפוליטיקה והמדיניות האמריקאית בכלל ועל הבחירות הנשיאותיות בשנת 2000 ו-2004 בפרט.

אוריאל רייכמן

פרופסור אוריאל רייכמן הוא הנשיא המייסד של המרכז הבינתחומי בהצליה, משפטן וחבר כנסת לשעבר בכנסת ה-17. רייכמן בוגר בהצטיינות ומוסמך בהצטיינות (1967) של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור J.S.D במשפטים (1975) של בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו. בין השנים 1990-1985 שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וכן, היה פרופסור אורח וחוקר אורח באוניברסיטאות בארה"ב ובגרמניה. ב-1990 ייסד את בית הספר למשפטים "רמות משפט", המכללה החוץ תקציבית הראשונה מסוגה בישראל. בשנת 1994 ייסד את המרכז הבינתחומי הרצליה, האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. באמצע שנות ה-80 יזם ועמד בראש צוות שניסח הצעת חוקה לישראל. בהצעה הוצגו, בין השאר, רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות אזורית-יחסית, מגילת זכויות אדם והסדר חדש של יחסי דת ומדינה (1987). לאחר מכן שימש כיו"ר תנועת "חוקה לישראל". בעקבות פעילות זו חוקקה הכנסת בשנת 1992 חלק מהצעות "חוקה לישראל" במסגרת של חוקי יסוד. לאחר מלחמת יום הכיפורים הצטרף לפרופ' אמנון רובינשטיין והיה בין מייסדי תנועת שינוי. בשנת 1999 היה גורם חשוב בהחייאתה של תנועת שינוי, שהתפלגה ממר"צ, ובשנת 2004 נבחר לתפקיד יו"ר הנשיאות של מועצת שינוי.

דפנה ריצ'מונד ברק

דפנה הצטרפה לשורות בית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה בשנת 2009. היא בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת Paris II Panthéon-Assas , בעלת Diploma in Legal Studies מאוניברסיטת אוקספורד (בהצטיינות) ותואר LL.M מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל. טרם הצטרפותה למרכז הבינתחומי, דפנה עבדה בבית הדין הבינלאומי לצדק ((International Court of Justice וכעורכת דין ב Cleary Gottlieb בניו-יורק. דפנה היא עורכת דין בניו-יורק ובפריס. תחומי העניין שלה כוללים את תפקידם ומעמדם החוקי של שחקנים לא-מדינתיים, לוחמה א-סימטרית, בית הדין הבינלאומי, דין בינלאומי ויחסים בינלאומיים, ומשפט משווה.

יוסי שיין

פרופסור יוסי שיין הוא פרופסור למדע המדינה וליחסים בינלאומיים וראש בי"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב. בנוסף הוא חבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די.סי ושימש כנשיא המכללה האקדמית גליל מערבי. שיין סיים תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות. בשנת 1985 סיים תואר שני באוניברסיטת ייל, ובשנת 1988 סיים בהצטיינות לימודי דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת ייל. משנת 1989 מלמד מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, והיה ראש החוג למדעי המדינה בין השנים 1996 ל-1999. בשנת 2002 קיבל מעמד של פרופסור מן המניין באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת ווסליאן (WesleyanUniversity), ובמידלברג קולג', בנוסף היה עמית בכיר אורח בקולג' סנט אנטוני באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 2004 ייסד ועמד בראש התוכנית ל"ציוויליזציה יהודית" בביה"ס לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בשנת 2007 מונה לתפקיד נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, כשהוא מחליף בתפקיד את פרופ' ארזה רון. שיין כתב וערך עד כה שישה ספרים, ופרסם כחמישים מאמרים בכתבי עת ובספרים. זכה פרסים בניהם פרס האגודה האמריקאית למדע המדינה ופרס ספר השנה מטעם האיגוד הישראלי למדע המדינה.

נתן שרנסקי

נתן שרנסקי הוא יו"ר הסוכנות היהודית, אסיר ציון ומסורב עליה סובייטי, פוליטיקאי ישראלי, אידאולוג מדיני ושר לשעבר. שרנסקי נולד באוקראינה למשפחה יהודית, וב-1973, אחרי שבקשתו לקבל ויזת יציאה לישראל נדחתה בגלל סיבות שהוגדרו "ביטחוניות", הצטרף לארגון זכויות האדם "Moscow Helsinki Watch Group". באותה העת, שרנסקי גם הפך לדובר העיקרי עבור אסירי ציון ומסורבי העלייה היהודיים. ב-1977 נעצר מטעמים פוליטיים והואשם בהאשמות שונות, שהתגלו מאוחר יותר כהאשמות שווא. ביולי 1978 הרשיע אותו בית המשפט בבגידה, ריגול, הסתה ותעמולה, וגזר עליו 13 שנות מאסר. הוא ישב 16 חודשים בכלא בטרם נשלח לגולאג בסיביר. במהלך שנותיו בכלא הפך שרנסקי לסמל המאבק על זכויות האדם בברית המועצות ומאבקה של היהדות שם. בעקבות המאבק לשחרורו, שוחרר שרנסקי כעבור תשע שנים. כשהגיע לישראל זכה לקבלת פנים נלהבת בהשתתפות ראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר. במאי 1986 נסע שרנסקי עם אשתו לארצות הברית שם הוענקה לשניהם מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית כהוקרה על מאבקם למען זכויות האדם. ב-15 בדצמבר 2006 קיבל שרנסקי את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית מידי ג'ורג' בוש, והיה לישראלי הראשון שקיבל את שני העיטורים האמריקניים החשובים ביותר של הנשיא והקונגרס – מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית. ב-1988 נבחר שרנסקי לעמוד בראש "הפורום הציוני". כמו כן, היה חבר מועצה של ארגון Peace Watch וכן עורך בג'רוזלם ריפורט. כיום משמש כעמית במכון לאסטרטגיה ציונית וכחבר בפורום האסטרטגי בו. לאחר שהיה מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחר שרנסקי, ב-25 ביוני 2009, ליושב ראש הסוכנות היהודית. שרנסקי הקים את מפלגת ישראל בעלייה. בכנסת ה-14 שרנסקי כיהן כשר התעשייה והמסחר. בכנסת ה-15 שרנסקי הצטרף לממשלת ברק כשר הפנים. הוא התפטר ביולי 2000 לפני ועידת קמפ דייוויד. בעקבות הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בהם נבחר אריאל שרון, הוא הצטרף לממשלתו וכיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון. שרנסקי פרסם שלושה ספרים פרי עטו: "לא אירא רע", "The Case for Democracy: The Power of Freedom to Overcome Tyranny and Terror", "Defending Identity: Its Indispensable Role in Protecting Democracy".